להתמודד עם משימות בדרך שמתאימה לך

הפרעת קשב בעבודה

מיה שלק

בשנים האחרונות מדברים כל כך הרבה על הפרעת קשב או ADHD שנדמה כאילו הכל כבר ברור לגבי התופעה הזו. האמת שגם המדע עדיין לא יודע להסביר באופן חד משמעי את התופעה המוחית המורכבת הזו, ובעיקר חשוב להבין שהיא לא בלעדית לילדים או לתחום הלימודים. הפרעת קשב מלווה אנשים לכל החיים, אך כן מתמתנת לפעמים עם הגיל בעקבות שינוי באיזון הכימי במוח ופיתוח של מיומנויות התמודדות. בניגוד למה שמקובל לחשוב, ההפרעה לא משפיעה רק על למידה בבית הספר, אלא על תפקוד יעיל בכל תחומי החיים. אצל מבוגרים הפרעת הקשב מאתגרת מאוד בהקשר של התמודדות עם לימודים אקדמיים, מערכות יחסים מכל הסוגים ועולם העבודה. אם להתמקד בהקשר של תפקוד בתחום העבודה, אפשר לזהות שני קשיים עיקריים.
הקושי הראשון הוא סביב הכניסה לשוק העבודה והדרישות שהוא מציב. למבוגרים עם הפרעות קשב יש הרבה פעמים היסטוריה השכלתית בעייתית. ההתנסות הקשה בתקופת בית הספר מביאה להתפתחות דימוי עצמי פגוע ואמונות מעכבות לגבי היכולות והתכונות האישיות. צעירים עם הפרעת קשב מתחילים את חייהם עם מטענים רגשיים וחוסר באסטרטגיות מתאימות ולפעמים נמנעים מהמסלול האקדמי או לא מצליחים להתמיד בו. היעדר השכלה מתאימה מהווה חיסרון מול מועמדים אחרים ומאלץ אותם להסתפק בעבודות פחות מקצועיות בשכר לא גבוה. הם מתקשים גם להתבלט בראיונות עבודה שדורשים דיוק, מענה חד לשאלות ויכולת התנסחות עניינית וברורה. הקושי השני הוא בשימור מקום העבודה ותכנון נכון של קריירה, וביתר שאת בעידן החדש של הבינה המלאכותית. מבוגרים עם הפרעות קשב נוטים להחליף מקומות עבודה בתדירות גבוהה, מה שפוגע גם באפשרויות הקידום שלהם. לפעמים הם מתקשים להשתלב בנורמות מקובלות במקומות עבודה ונקלעים לחיכוכים יומיומיים עם קולגות ומנהלים. גם הקושי להתארגן ולעמוד בלוחות זמנים פוגע בעבודה, במיוחד במצבי עומס ולחץ.

הקשיים האלה בתפקוד של מבוגרים בתחום העבודה נובעים מכמה השפעות שונות של הפרעת הקשב. ההשפעה הראשונה הרלוונטית היא במערכת הפונקציות הניהוליות שאחראית על תהליכי תכנון חשיבה ועשייה. בהפרעת קשב המערכת הזו כוללת גם פגיעה בזיכרון, בקליטת מידע והנחיות מדויקות ובביצוע משימות מורכבות. עולם העבודה המודרני דורש יכולת התבטאות בכתב ולא רק בשפת אם, מעקב מדוקדק אחר נהלים, שמירה על לוחות זמנים ויכולת ארגון טובה. כל אלה בעייתיים אצל אנשים עם הפרעת קשב, שמתאפיינים יותר בהתנהלות של "כאן ועכשיו". השפעה נוספת היא בתחום של מיומנויות חברתיות
שכן הפרעת הקשב פוגעת בלמידת נורמות חברתיות ובוויסות רגשי. מבוגרים עם קושי קשבי לא תמיד מקיימים תקשורת יעילה עם סביבתם. במקומות עבודה זה פוגע ביכולת שלהם לפעול בהתאם לכללי התנהגות מקובלים ולהשתלב בעבודת צוות.
אפשר לתת כמה המלצות למבוגרים עם הפרעת קשב כדי לשפר את ההתמודדות עם הפגיעה האפשרית בעבודה. המלצה אחת היא לפנות לאבחון נוירו-פסיכולוגי מקצועי בידי נוירולוג או פסיכיאטר המתמחים בהפרעות קשב. האבחון אמור לאתר את המכלול של מקורות החוזק והקושי אצל כל אדם. אחרי קביעת הפרופיל התפקודי כדאי להיעזר גם במומחה שיסייע בפענוח ממצאי האבחון ויתרגם אותם למציאות תעסוקתית. המלצה נוספת למבוגרים עם הפרעת קשב היא לעבור פסיכו-אדוקציה או לקבל מידע על ההפרעה ועל דרכי ההתמודדות עם ההשלכות שלה בעבודה. לרוב מבוגרים ללא הפרעות קשב מסוגלים לעמוד בדרישות שמוצבות בפניהם מעצם ההכרה שכך צריך. אנשים עם הפרעות קשב חייבים ללמוד כיצד לנצל את נקודות החוזק שלהם על מנת לעקוף את הקשיים. המוטיבציה והעניין יחליפו את יכולת ההתמקדות והוויסות. החוזק של אנשים אלה הוא בחשיבה יצירתית וייחודית וביכולת לקשר בין תחומים שונים ולבצע משימות שונות בו זמנית. תכנון קריירה בהתאם לנקודות החוזק והחולשה יבטיח שמירה על דימוי עצמי גבוה ועל תחושת תקווה לגבי העתיד המקצועי. לבסוף, מומלץ לשקול תהליך טיפולי מתאים שיכול לכלול טיפול תרופתי בהנחיית רופא מומחה, טיפול התנהגותי-קוגניטיבי, אימון אישי לפיתוח אסטרטגיות התמודדות יעילות יותר והשתתפות במפגשים קבוצתיים לפיתוח קריירה.

אסטרטגיות להתמודדות עם לקויות למידה וקשב

מיה שלק

הנושא של לקויות למידה וקשב נעשה פופולרי ביותר בשנים האחרונות, אך בהיעדר יד מכוונת מרגישים תלמידים, הורים, ומורים חסרי אונים מול שפע האינפורמציה והדיסאינפורמציה בתחום. היכרות עם הידע המקצועי הקיים כיום יכולה להשליט סדר בתחום מורכב זה. המונח "לקויות למידה" מתייחס למכלול של קשיי תפקוד אפשריים הקשורים ללמידה. תהליכי למידה אינם נדרשים רק במסגרת אקדמית, אלא כמעט בכל היבט של חיינו. באשר ללקויות הקשב, מדובר בארבע מערכות שונות שבין היתר אחראיות גם על ריכוז ועל יכולת תכנון והתארגנות. חשוב לזכור כי לכל אדם יש פרופיל ייחודי של נקודות חולשה ונקודות חוזק המשתנות עם הזמן ועם הנסיבות.
אחד הגורמים לשינוי בהתמודדות עם קשיי למידה הוא עלייה בדרישות האקדמיות. ידוע כי המעבר מבית הספר היסודי לחטיבת הביניים או מהחטיבה לתיכון עלול לגרור משבר קשה. לעתים אף מתעורר הקושי לראשונה בלימודים לתואר הראשון או השני. הסיבה לכך היא שבאף אחד משלבי החינוך הללו לא מלמדים אותנו כיצד ללמוד, ועל כך משלמים תלמידים עם לקויות למידה וקשב מחיר יקר. תלמידים אלה זקוקים במיוחד לרפרטואר של אסטרטגיות למידה המייעלות את ההתארגנות האקדמית והיומיומית.
אסטרטגיות למידה לסטודנטים ולתלמידים עם לקויות למידה וקשב מועברות באופן אידיאלי במסגרת של אימון אישי. במסגרת זו מתקיימים מפגשים יחידניים על פי תכנית אישית שהותאמה לקשיים, ליכולות ולמטרות של המתאמן. הליווי הצמוד יוצר תחושה של מחויבות, ביטחון והעצמה ובכך מאפשר שינוי של הרגלי הלמידה הבלתי יעילים. מחקרים עדכניים מראים כי רכישת הרגלים חדשים בכל גיל יוצרת קשרים חדשים במוח ויכולה לפצות על כישורים לקויים. האסטרטגיה הראשונה שיש לנקוט, אם כן, היא להכיר כי קיים קושי וכי ניתן ללמוד כיצד לשפר את ההתמודדות עימו.

איך להשתמש באסטרטגיות למידה?

מיה שלק

רובכם מכירים את המושגים "אסטרטגיות למידה" או "מיומנויות למידה" ובצורה המיושנת יותר "הוראה מתקנת", אך מה זה בעצם ואיך זה יכול לעזור לכם בחיים?
אסטרטגיות למידה הן דרכים יעילות לעבודה עצמאית תוך השקעה סבירה של זמן ומאמץ. דרכי הפעולה היעילות רלוונטיות לתחום הלימודים, לתחום העבודה וגם להתמודדות עם משימות כלליות. אנשים שמשתמשים באסטרטגיות מתאימות, מגיעים להישגים טובים מבלי להשתעבד למשימות ומבלי להיות תלויים בעזרתם של אחרים.
אסטרטגיות מותאמות אמורות לעשות שימוש בכישורים, במיומנויות ובידע של כל אדם כדי להגיע לתפקוד המיטבי שלו.
תהליך ההתאמה של האסטרטגיות מתבצע במסגרת אימון אישי שמתמקד בשינוי הרגלי העבודה הקיימים לטובת הרגלים חדשים ויעילים יותר. מעיין, סטודנטית לחינוך, למדה להשתמש, למשל, בכשרון הציור שלה כדי להמחיש חומר שניסתה לשנן לקראת מבחן. שמעון, בכיר במשרד ממשלתי, גילה איך ניתן לנצל את התפיסה המרחבית הטובה שלו כדי ליצור תרשימי-על שיעזרו לו להתכונן לפגישות חשובות.
כאשר תלמידים או עובדים אינם מודעים לאסטרטגיות המתאימות להם, הם משמרים הרגלים פסיביים יחסית שלרוב כרוכים בחוויה סיזיפית ומתסכלת – הרבה השקעה, מעט תוצאות. סטודנטים רבים לומדים על ידי כך שהם פשוט עוברים על החומר שוב ושוב ולבסוף מגיעים למבחן ללא שליטה מספקת בחומר. אם לא מפעילים בזמן הלמידה אסטרטגיות מגוונות של עיבוד חומר, הידע אינו מקושר ומובנה ולכן אין הבנה וזכירה לטווח ארוך.
בנוסף, היצמדות לאסטרטגיה מוכרת כמו סיכום חומר, למרות שאינה מתאימה לצרכים או אינה מבוצעת כהלכה, לא תניב את ההישגים המצופים. אימון אישי יזהה את האסטרטגיות המתאימות וגם ייתן את הכלים להפעיל אותן באופן נכון.
בניגוד למה שמקובל לחשוב, בהחלט אפשר לשפר משמעותית את היכולת לסכם, לקרוא, לכתוב ולהתארגן טוב יותר. אימון לייעול האסטרטגיות מארגן בהדרגה את תהליכי הלמידה תוך בדיקת התוצאות והפקת לקחים. כך ניתן להתאים את אופן העבודה לכל אדם ולהבטיח למידה פעילה ומודעת שתאפשר יישום עצמאי בהמשך.

מהי דחיינות?

מיה שלק

כולנו נמצאים על הרצף של הדחיינות, מדחיקים ומעכבים ביצוע של משימות שנואות ומשלמים על כך מחיר כבד של כשלון ומועקה נפשית. אצל חלקנו הנטיה לדחיינות מתפתחת לדפוס עיקש ומהווה מפגע קשה באיכות החיים. מקובל להעריך כי כ-20% מהאוכלוסיה הכללית סובלים מדחיינות כרונית. אצל סטודנטים מדובר באחוזים גבוהים בהרבה המגיעים אפילו ל-90%. הדחיינים הכרוניים מוצאים עצמם שוב ושוב בתוך מעגל הקסמים של הימנעות מביצוע משימות שונות, תסכול קשה, עבודה מאומצת ברגע האחרון ואי עמידה בזמנים ובדרישות.
דחיינות יכולה לנבוע ממצבי דיכאון וחרדה וכן מהתמודדות עם הפרעת קשב. כגורם ראשוני, ADHD יכול ליצור נטיה לדחות משימות בשל קושי בהתארגנות וחשיבה אימפולסיבית. אנשים אימפולסיביים מתמקדים ב"כאן ועכשיו" ופחות טובים במחשבה לטווח ארוך. הם לא מרגישים מוטיבציה ולחץ לעבוד לקראת תאריך עתידי. באופן משני, אדם המתקשה בביצוע יעיל של משימות על רקע הפרעת קשב עלול למצוא את עצמו במצב של חוסר אונים והימנעות. כך או כך, הנטיה לדחות קשורה פעמים רבות לתחושה של חוסר בטחון מול המשימה. ניתן לקשור את הדחיינות גם לנטיה לפרפקציוניזם שלמעשה מונעת מהאדם להשלים משימה מתוך שאיפה להגיע תמיד לתוצר טוב יותר. השאיפה הפרפקציוניסטית נתפסת כתכונה חיובית ונעלה, אך בפועל היא גורם מעכב שפוגע בקבלת החלטות יעילה ומקדמת.
מה שקורה לדחיין הכרוני הוא לרוב עבודה מרתונית לתוך הלילה כשתאריך היעד מתקרב. פרץ האדרנלין בעקבות הלחץ הממשי מאפשר גם לאנשים עם הפרעת קשב לגייס לכמה שעות מוטיבציה ומחשבה צלולה. נמצא שעבודה כזו ברגע האחרון מתאפיינת בקצב גבוה פי 11 מהמהירות הרגילה של אדם. הבעיה שההתגייסות הקיצונית באה על חשבון דברים אחרים ובאופן כללי מייצרת תחושה של חוסר שליטה וכאוס. מרתון אינטנסיבי של שעות או ימים לפני תאריך היעד לרוב גורר אחריו עייפות מתמשכת ואפילו קריסה פיזית ונפשית.
כדי להילחם בדחיינות יש ליישם כמה עקרונות פשוטים שדורשים בעיקר התכווננות ומודעות:
1. הצבת יעדים – לפני הכל יש להגדיר בכתב שורה של מטרות-על ומטרות ביניים בדרך להשגת היעד, גם כשמדובר בפרוייקט קטן יחסית.
2. עבודה בשלבים – בין אם מדובר בפרוייקט קטן או ענק, זה קריטי לדעת לזהות את השלבים שבתוכו. כשמפרקים את המשימה לחלקים נפרדים, קל יותר להתגייס וגם לתכנן.
3. תכנון זמן - יש היום שפע של כלים דיגיטליים ואחרים למעקב אחר לו"ז. חשוב לשבץ מראש בלו"ז את הביצוע של כל שלב ואז לעקוב אחרי התכנון לכל אורך הדרך כדי לבצע התאמות מול המציאות וגם כדי להנות מתחושת ההתקדמות. התכנון צריך להיות ריאלי ומאוזן ולכלול גם מחוייבויות אחרות ופעילויות פנאי.
4. הצעד הראשון – "גם מסע בן אלף מייל מתחיל בצעד קטן אחד" אמר הפילוסוף הסיני לאו דזה. תתחילו מהפעולה הכי בסיסית ופשוטה ומשם הרבה פעמים התהליך יתחיל להתקדם מעצמו.
5. שותף לדרך – ברגע שיצאתם לדרך, כדאי מאוד שיהיה גורם כלשהו שמעורב בפרוייקט לפרטי פרטים. איש מקצוע כמו מאמן או אפילו חבר/קרוב משפחה שילווה אתכם בתהליך, יוכל לדרבן ולתמוך ובעיקר לתת את ההרגשה שאתם לא לבד בהתמודדות.
6. נטרול הפרעות – לא פחות חשוב זה לדעת למנוע כל דבר שעלול לעמוד בדרך להתקדמות כמו טלוויזיה דלוקה ברקע, הודעות שמתקבלות בטלפון או משימות לא קשורות.